בנימין נתניהו, לקראת נפילה?

פתח דבר

ב-27 באוקטובר 2026 ילכו הבוחרים בישראל לקלפיות כדי לבחור את 120 חברי הכנסת, בבחירות היסטוריות מכמה בחינות. זו הכרעת הבוחר הארצית הראשונה מאז רעידת האדמה הביטחונית של 7 באוקטובר 2023, וגם סיומה של הכנסת ה-25, שהשלימה את כהונתה הפורמלית בת ארבע השנים, לראשונה מאז 1988. ההצבעה מתגבשת בראש ובראשונה כמשאל עם בינארי סביב דמות מרכזית אחת: בנימין נתניהו.

ראש הממשלה המכהן, שעמד בראש המדינה יותר מ-19 שנים, שבר את כל שיאי הכהונה בדמוקרטיות הפרלמנטריות המערביות בזכות 3 מנועים פוליטיים מרכזיים: התנגדותו לתהליך אוסלו, שקיבלה תוקף מן האכזבות הביטחוניות; התפנית הדוקטרינרית שלו, שהציבה “ביטחון לפני שלום”; והמהפך הליברלי של “אומת הסטארט-אפ” המשגשגת. אלא שההגמוניה הזאת עוברת כיום משבר חסר תקדים, תחת המכות המצטברות של צרותיו המשפטיות, הכישלון של 7 באוקטובר 2023, ההסתבכות האזורית ויוקר המחיה החונק את משקי הבית.

כך, שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר 2023, ישראל עומדת על פרשת דרכים. ב-27 באוקטובר 2026 עומדת המדינה היהודית לקיים את הבחירות החשובות ביותר בתולדותיה הקצרות. 7 באוקטובר טרף את הקלפים במישור האזורי, בין היתר בהקפאת תהליך הנורמליזציה של ישראל עם שכנותיה במסגרת הסכמי אברהם ובהרחבה הישירה של הסכסוך לאיראן במבצע של פברואר 2026. אבל 7 באוקטובר שינה את התמונה גם במישור הפנימי הישראלי: הוויכוח הציבורי הקצין סביב האסטרטגיה לשחרור החטופים, ובעיקר לא הוקמה ועדה עצמאית שתבדוק את ההיערכות לטבח הגרוע בתולדות ישראל.

תחילה נציג באופן עובדתי את מאזן “שנות נתניהו” (1), לאחר מכן נזהה את הסוגיות והמשתנים המרכזיים של הבחירות (2), ולבסוף נציג את התרחיש שלנו לעתידה הפוליטי של ישראל, בתוספת המודל החזוי שלנו (3).

מאת אנטרניג קבורקיאן, אנליסט לענייני חוץ ב-Le Millénaire. מתיה הוק, המנכ״ל של Le Millénaire.

אריכות ימים יוצאת דופן במדינה לא יציבה

הדמוקרטיה היחידה באזור, אבל שבירה. לפי מדד הדמוקרטיה של The Economist Intelligence Unit, ישראל היא “דמוקרטיה פגומה”, אבל היחידה באזורה. שבריריותה נובעת מסביבתה וממוסדותיה. 120 חברי הכנסת נבחרים בשיטה יחסית מלאה, באזור בחירה ארצי אחד. אחוז החסימה, שהועלה מ-1 % ל-3.25 % בתיקון של 2014, נותר נמוך בהשוואה ל-5 % בגרמניה.

משטר פרלמנטרי ללא רוב. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, במדינה פועלות בין 7 ל-9 מפלגות מרכזיות. מאז 1948 שום מפלגה לא הגיעה לבדה לרוב מוחלט של 61 מושבים. בהיעדר חוקה פורמלית ובית מחוקקים שני, ישראל הניחה לבית המשפט העליון ליטול לעצמו, מאז פסק הדין בעניין בנק המזרחי ב-1995, את הסמכות לפסול חוקים של הכנסת.

מדינה רגילה למשברים. בין 1948 ל-1996 כיהנו בישראל 26 ממשלות, כלומר בקושי שנתיים בממוצע לממשלה. “התרגיל המסריח” של מרץ 1990, הניסיון הכושל של שמעון פרס להפיל את יצחק שמיר, הוביל לבחירה ישירה של ראש הממשלה ב-1992. הקמת קדימה בידי אריאל שרון ב-2005 פיצלה לאחר מכן את הימין.

תופעת נתניהו. בנימין נתניהו צבר יותר מ-19 שנים בראש הממשלה, בשלוש תקופות: 1996-1999, 2009-2021, ומאז דצמבר 2022. הוא עוקף את דוד בן-גוריון (מעט יותר מ-13 שנים) ואת רוב מנהיגי הדמוקרטיות הפרלמנטריות שאחרי המלחמה. לדעת המחברים, אריכות הימים הזאת נובעת משליטתו המוחלטת במשחק הקואליציות.

סודות הצלחתו של בנימין נתניהו

“תהליך אוסלו לא יעבוד”. לדעת המחברים, הסכמי אוסלו של 1993 היו הישג דיפלומטי אבל כישלון פוליטי. ובכל זאת חתם נתניהו ב-17 בינואר 1997 על פרוטוקול חברון, שהעביר 80 % מהעיר לרשות הפלסטינית ואושר בכנסת ברוב של 87 מול 17. שם ניסח את דוקטרינת ההדדיות שלו: “אם ייתנו, יקבלו”.

“ביטחון לפני שלום”. האינתיפאדה השנייה גבתה את חייהם של יותר מ-1,000 ישראלים. ההתנתקות מעזה ב-2005 קדמה להשתלטות חמאס ב-2007, ומלחמת לבנון השנייה ב-2006 חשפה את עוצמתו של חיזבאללה. ב-2009 קדימה הגיעה למקום הראשון עם 28 מושבים מול 27 לליכוד, אבל הקואליציה הלאומית והדתית שהתגבשה סביב נתניהו היא שניצחה.

מצביא. 7 באוקטובר הוא הכשל הביטחוני החמור בתולדות ישראל, והוא הביא על ראש הממשלה ביקורת חריפה. אבל המלחמה גם הפעילה מחדש “אפקט התכנסות סביב הדגל”. נתניהו נשען על האשראי הביטחוני שלו: כיפת ברזל, שהוכנסה לשירות ב-2011, מיירטת כ-90 % מהאיומים לטווח קצר, וההגנה בסייבר מקבלת קרוב ל-1.5 מיליארד דולר בשנה כבר מ-2020.

הנורמליזציה האזורית. אחרי קמפ דייוויד ב-1979 והסכם השלום עם ירדן ב-1994, הסכמי אברהם של 2020 כוננו יחסים דיפלומטיים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין וסודאן, ואחריהן מרוקו.

צמיחה כלכלית חסרת תקדים. הרפורמות הליברליות, בפרט במשרד האוצר בין 2003 ל-2005, ליוו צמיחה חזקה: לפי הבנק העולמי, התמ״ג גדל פי 6 ב-25 שנה ועבר את 600 מיליארד הדולר, והתמ״ג לנפש עלה מכ-18,000 דולר ב-1996 ליותר מ-54,000 דולר. ישראל מקדישה בין 5.5 % ליותר מ-6 % מהתמ״ג למחקר ופיתוח, ובענף ההייטק שלה מועסקים יותר מ-330,000 איש.

נקודות תורפה מתמשכות מאז 7 באוקטובר

בידוד דיפלומטי. מאז 7 באוקטובר הקפיאה ערב הסעודית את הנורמליזציה, וספרד, אירלנד, נורווגיה וצרפת הכירו במדינת פלסטין. וושינגטון וירושלים חלוקות על יעדי המלחמה מול איראן. לפי הסוכנות היהודית, האירועים האנטישמיים גדלו ב-340 % ב-2024 לעומת 2022.

סופו של “מר ביטחון”. 7 באוקטובר נתפס כפשיטת הרגל הפוליטית, הצבאית והמודיעינית הכבדה ביותר מאז קום המדינה. הוא מתרחש כשראש הממשלה מתמודד עם הליכים משפטיים, במשפט שנפתח במאי 2020, ותלוי בקואליציה עם איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ׳. ב-2025 נרשמו בישראל 255 מקרי רצח, שיא שלא בעתות מלחמה.

מחיר המלחמה. לפי נגיד בנק ישראל, המלחמה עלתה עד יוני 2026 קרוב ל-120 מיליארד אירו. הגירעון הציבורי עבר את 6.6 % עד 8 % מהתמ״ג ב-2025, לעומת 4.2 % בסוף 2023, והחוב הציבורי חצה את רף 68 % עד 70 % מהתמ״ג. ובכל זאת, הכספים הקואליציוניים לישיבות נשמרו.

יוקר המחיה ואי-שוויון. האינפלציה נותרה מתחת ל-3 % מאז תחילת 2026, אבל רמת המחירים גבוהה ב-23 % עד 30 % מהממוצע ב-OECD. ביטולי עסקאות הנדל״ן גדלו ב-41 % מאז ינואר 2026. מעמד הביניים מהווה 54.4 % מהאוכלוסייה, לעומת 62 % ב-OECD, ו-2 מיליון ישראלים חיים מתחת לקו העוני.

27 באוקטובר: משאל עם בעד נתניהו או נגדו

שיטת בחירות שמפצלת. המושבים מחולקים בשיטת באדר-עופר בין הרשימות שעוברות 3.25 % מהקולות. ב-2022 נספרו בבחירות לכנסת 4,764,742 קולות כשרים, כלומר 36,227 קולות למושב. עם 23.41 % מהקולות זכה הליכוד ב-32 מושבים, ולא ב-28 כפי שהייתה מעניקה לו חלוקה יחסית פשוטה.

בחירות פתוחות. רשימת 38 המפלגות המתמודדות פורסמה ב-8 בספטמבר 2026. הסקר האחרון שפרסם כאן מעניק 24 מושבים לישר!, מפלגתו של גדי איזנקוט, לפני הליכוד שעומד על כ-20. הליכוד מנהל קמפיין סביב הביטחון, ישר! מצביעה על אחריות הממשלה ל-7 באוקטובר, וביחד, מפלגתו של נפתלי בנט, מקדמת את אחדות הגוש שנגד נתניהו.

הטיעונים להצבעת ענישה. לא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית עצמאית על 7 באוקטובר, אף ש-75 % מהישראלים תומכים בה, ובהם 52 % ממצביעי הקואליציה. המחברים מזכירים את התקדים של גולדה מאיר: אחרי מלחמת יום הכיפורים ירד מחנהּ מ-56 ל-51 מושבים, והיא התפטרה באפריל 1974. בין 800,000 למיליון ישראלים חיים בחו״ל, ו-30,000 עד 35,000 נרשמו ליוזמת “Fly & Vote”.

הטיעונים לאפקט הדגל. עם פרוץ הלחימה מול איראן במרץ 2026 טיפס הליכוד עד 31 מושבים בתחזיות, לפני שצנח אחרי הפסקת האש של 8 באפריל. ביוני סברו 92 % מהישראלים שאיראן ניצחה במלחמה, ו-83 % שביטחון המדינה נחלש. לדעת המחברים, חלק ניכר מבסיס הבוחרים של הליכוד נשמר בכל זאת.

עשרת המשתנים המרכזיים של ההצבעה

שיעור ההצבעה. הוא הגיע ל-78 % עד 87 % בין 1949 ל-1973, ירד ל-63.5 % ב-2006, ואחר כך נע בין 67 % ל-72 % בין 2009 ל-2022, עם 70.6 % בבחירות האחרונות. אחרי משברים צבאיים ניכרת ירידה בהתגייסות הבוחרים, ואילו בחירות שבהן נתניהו יוצא לכבוש את השלטון מעלות את שיעור ההצבעה.

הימנעות ותפוצות. ציבור הבוחרים הערבי, קרוב ל-20 % מבעלי זכות הבחירה, מצביע לרוב בשיעור של פחות מ-50 %. לדעת המחברים, שיעור הצבעה כללי גבוה לצד הימנעות ערבית משרתים את נתניהו. מגמת ה-“fly to vote” עשויה לגייס כ-100,000 בוחרים ישראלים בחו״ל, כלומר שניים עד שלושה מושבים, ככל הנראה לרעת ראש הממשלה.

משאל עם בעד נתניהו או נגדו. בסיס הליכוד כולל יהודים ספרדים ומזרחים מהשכבות העממיות, חרדים וציונים דתיים, הנטועים בגליל ובנגב. שחיקה של 3 או 4 נקודות תספיק כדי להפיל את הרוב. האופוזיציה מצדה סובלת מהיעדר מנהיג שמגלם אותה ומהזיכרון של ממשלת בנט-לפיד מ-2021.

המשתנים החיצוניים. שיעור הישראלים הסבורים שביטחון ישראל מרכזי בעיני דונלד טראמפ ירד מ-44 % במאי ל-28 % ביוני, לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה. פיגוע רב-נפגעים, הרפורמה המשפטית, השוויון בגיוס החרדים ויוקר המחיה משלימים את עשרת המשתנים שזיהו המחברים.

האם נתניהו יכול להישאר בשלטון?

אין רוב לאף אחת משתי הקואליציות. לפי מודל התחזית של Le Millénaire, התגבשות גוש של המפלגות הערביות סביב 11 עד 15 מושבים מחייבת כל קואליציה לגייס 55 % עד 60 % מסך הקולות, ואף אחת מהן אינה מגיעה לכך בסקרים.

שלוש אפשרויות. הראשונה היא ממשלת אחדות לאומית של נתניהו ואיזנקוט. השנייה, ברית בין איזנקוט למפלגות הערביות, שהקמפיין אינו מעודד. אם לא תתממש אף אחת מהן, נתניהו ימשיך לנהל את ענייני השוטף עד לבחירות חדשות: זה, לדעת המחברים, התרחיש הסביר ביותר.

סיכום. בצירוף כל התרחישים, המחברים מעריכים ב-93 % את הסיכוי שנתניהו יישאר בשלטון אחרי הבחירות, גם אם לא ינצח בהן במובן המדויק של המילה. כל עוד מחנה השינוי לא יפתור את דילמת 61 המושבים, חוסר המשילות של השיטה יישאר לדעתם גורם שמשמר את שלטונו של יו״ר הליכוד.

חמשת התנאים להמשך שלטונו של נתניהו

תנאי 1. כניסתן לכנסת של כל מפלגות הלוויין של הימין והימין הקיצוני. ש״ס, יהדות התורה, עוצמה יהודית והציונות הדתית צריכות כולן לעבור את אחוז החסימה של 3.25 %. אם אחת מהן תיכשל, רוב הימין יקרוס.

תנאי 2. חרם בלתי מוצהר על המפלגות הערביות. ויכוח שמתמקד בביטחון מאלץ את המרכז והשמאל לפסול כל ברית עם מפלגות הנתפסות כעוינות לביטחון ישראל.

תנאי 3. אי-סימטריה בשיעור ההצבעה. שיעור הצבעה ערבי מתחת ל-45 % עד 50 % מוזיל את מחירו של כל מושב בקולות. הרשימות הערביות כמעט נפסלו בידי ועדת הבחירות המרכזית, לפני שבית המשפט העליון החזיר אותן למרוץ.

תנאי 4. שמירת הסטטוס קוו בעניין הגיוס. נתניהו צריך להרגיע את ש״ס ואת יהדות התורה בעניין הפטור לתלמידי הישיבות, בלי לעורר מרד באגף החילוני של מפלגתו ובקרב המילואימניקים.

תנאי 5. חוסר יכולתה של האופוזיציה להעמיד מנהיג אחד. המחנה של “רק לא ביבי”, המפולג בין בנט, ליברמן, איזנקוט, לפיד וגולן, מתקשה להגיע להסכמה. מכיוון שהחוק אוסר על ריק שלטוני, נתניהו יישאר בראש ממשלת מעבר.