כיצד שינה 7 באוקטובר את המזרח התיכון

פתח דבר

לפני שנתיים בדיוק, ביום הזה, חוותה ישראל את הטראומה הקשה ביותר בתולדותיה מאז 1948, עם הפשעים נגד האנושות שביצע ארגון הטרור חמאס. המתקפה הזאת לא רק הציתה מלחמה ברצועת עזה, אלא גם הביאה לתפנית במאזן הכוחות במזרח התיכון. חמאס ביקש לפגוע בהתקרבות בין המדינות הערביות הסוניות לישראל, אך בפועל יצר התאמה של אינטרסים בין המדינות האלה, משום שסימן להן אויב משותף: הטרור האסלאמיסטי, הניזון בין היתר משלוחותיה של איראן.

המזרח התיכון תופס מקום מרכזי בתולדות האנושות והציוויליזציות. העובדה שהוא מכונה לעתים קרובות “ערש הציוויליזציה” מזכירה שבאזור הזה הופיעו שניים ממרכיביה היסודיים: החקלאות והעדויות המשמעותיות הראשונות להתיישבות קבע. המחקר מתארך את ראשית החקלאות למאה העשירית לפני הספירה וממקם אותה מבחינה גיאוגרפית ב”סהר הפורה”, אזור נוח במיוחד לעיבוד אדמה ולהתיישבות בזכות פוריות קרקעותיו. גם באזור הזה, ובמסופוטמיה בפרט, החלו בני האדם להתיישב דרך קבע וליצור את מה שהתגבש לימים לערי-מדינה.

במסופוטמיה נולד כתב היתדות, שנקרא כך בשל צורת היתד של סימניו ושימש מאנטוליה ועד איראן וממצרים ועד הרי אלבורז, ושם גם נוצרו קשרי המסחר הראשונים. האסלאם, דת שהופיעה אחרי ההינדואיזם, היהדות והנצרות, נולד בראשית המאה השביעית בחצי האי ערב, והיה גורם מכריע בעלייתה של האימפריה הערבית ובהתפשטות הציוויליזציה שלה.

לאורך התקופות, תפקידו של המזרח התיכון במשוואה העולמית מעולם לא איבד מחשיבותו, והוא רלוונטי היום יותר מתמיד. כשם שמה שמתרחש בצפון אמריקה, ובארצות הברית בפרט, משפיע על חייהם של רוב תושבי כדור הארץ, כך גם לאירועים במזרח התיכון יש הדהוד עצום בקנה מידה עולמי. אירועים אלה, בין שהם דתיים, קשורים לעימותים, דמוגרפיים או תרבותיים, זוכים לסיקור תקשורתי עולמי ומולידים השלכות עולמיות לא פחות. נוסף על כך, ההתפתחות הטכנולוגית המהירה של אמצעי התקשורת גורמת לכך שכולנו חווים את המזרח התיכון בזמן אמת.

מטרת המחקר הזה היא להציג את האירועים הנמנים עם הסוגיות המרכזיות של המזרח התיכון כיום. יש לעסוק כמובן בסכסוך הישראלי-פלסטיני ובהסלמתו בעקבות מתקפות הטרור של 7 באוקטובר, ולמקם אותו בהקשר הרחב יותר של “מלחמת הצללים” שמנהלת איראן נגד מדינת ישראל באמצעות שלוחות אזוריות. יש לקשור בין הנושאים האלה ובה בעת להבחין ביניהם. האיום שמציב האסלאמיזם, מן ההיבט הביטחוני אך גם מן ההיבט המדיני, יידון לאור ההתפתחויות בסוריה, הרשת הטרנס-לאומית של האחים המוסלמים, וכן מאזן “המלחמה בטרור” והקואליציה הבינלאומית נגד דאעש.

ננסה לדמיין את עתידו של המזרח התיכון. כיצד אפשר להגיע לפתרון בר-קיימא והוגן לסכסוך הישראלי-פלסטיני? מהי הדרך הטובה ביותר להרחיק את איראן מן המועדון הגרעיני? כיצד אפשר להפיל את “ציר ההתנגדות”? מהם האמצעים הטובים ביותר לעודד את נרמול היחסים בין מדינות ערב לישראל?

בהשתתפות: Pierre Clairé, סגן מנהל המחקר של Le Millénaire. Matthieu Hocque, המנהל הכללי של Le Millénaire.

אזור מפולג ומורכב

מושג גיאופוליטי. לדברי המחברים, הגדרת המזרח התיכון נגזרה זמן רב מהאינטרסים של המעצמות המערביות ולא מקריטריונים גיאוגרפיים. לפני מלחמת העולם השנייה דיברה צרפת על “המזרח הקרוב” כדי לציין את לבנון וסוריה, שהיו נתונות למנדט שלה. לאחר מכן השתרש המונח “המזרח התיכון” (Middle East), שאת יסודותיו הניח ב-1902 האסטרטג האמריקאי אלפרד מהן. הנייר מזכיר כי הסכמי סייקס-פיקו מ-1916 חילקו אזורי השפעה בין הבריטים לצרפתים. הם לא שרטטו גבולות.

סכסוך בלב המתיחות. תוכנית החלוקה שאישר האו״ם ב-29 בנובמבר 1947 הקצתה למדינה היהודית 55 % משטח המנדט. היא התקבלה ברוב של 33 קולות מול 13 ו-10 נמנעים, ולאחר מכן נדחתה בידי מדינות ערב. בעקבותיה באו ארבע מלחמות ישראליות-ערביות, ב-1948, 1956, 1967 ו-1973, ואחריהן שתי אינתיפאדות. ב-7 באוקטובר 2023 רצחו 5,000 מחבלי חמאס 1,200 ישראלים וחטפו 240. לפי הנייר, הסכסוך הזה אינו מלחמת ציוויליזציות. זהו סכסוך טריטוריאלי, ואין לצמצם אף אחד משני העמים למחנה אחיד.

השסע הדתי. באזור חיים בין 350 ל-400 מיליון מוסלמים, מהם 85 % עד 90 % סונים. הנייר רואה בפילוג בין סונים לשיעים, לצד הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אחד משני המפתחות להבנת האזור. המדינות שרוב תושביהן סונים הן הנוטות ביותר להתקרב למערב, כפי שמראים הסכמי אברהם מ-2020. איראן, המדינה היחידה שבה השיעה היא דת המדינה, מובילה את הציר שכנגד. המחברים מסייגים את התמונה הזאת: חמאס, תנועה סונית, מחומש וממומן בידי טהרן, ואיראן של השאה הייתה מזוהה עם המערב.

ליגה ערבית חסרת אונים, אמריקה בנסיגה. הליגה הערבית, שהוקמה ב-22 במרץ 1945 בידי שש מדינות, מונה כיום 22 חברות. היא מעולם לא מילאה את תפקידה: מצרים הוצאה ממנה לאחר השלום עם ישראל ב-1979, והשוק המשותף שתוכנן לא קם מעולם. בצד האמריקאי, לפי הנייר, כישלון ההתערבויות בעיראק ובאפגניסטן חרץ את גורלה של הניאו-שמרנות. דוקטרינת “אמריקה תחילה” של דונלד טראמפ היא עסקתית. מסעו במפרץ במאי 2025 הניב, לפי הדיווחים, כ-2 טריליון דולר בהשקעות ובהתחייבויות.

ישראל מול “ציר ההתנגדות”

אסטרטגיה איראנית של שלוחות. מאז 1979 מציבה הרפובליקה האסלאמית את המאבק בארצות הברית ובישראל בראש סדר העדיפויות של מדיניות החוץ שלה. כדי להימנע מעימות ישיר היא מממנת, מחמשת ומאמנת תנועות השותפות לסדר היום שלה: חיזבאללה בלבנון, החות׳ים בתימן, המיליציות השיעיות בעיראק וחמאס בעזה. זהו “ציר ההתנגדות”. הנייר קורא את המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר דרך העדשה הכפולה הזאת. היא מעמידה את צה״ל מול חמאס. והיא מתנהלת גם נגד שאיפותיה האזוריות של טהרן.

חמאס מוחלש. לפני המלחמה מנה חמאס כ-30,000 לוחמים. לפי מסמכים שתפס צה״ל, איראן העבירה לו ככל הנראה יותר מ-230 מיליון יורו מאז 2014. צה״ל נכנס לעזה ב-27 באוקטובר 2023. ראשי התנועה הבולטים חוסלו: איסמאעיל הנייה בטהרן, יחיא סינוואר ליד רפיח, מוחמד דף, ולאחר מכן מוחמד סינוואר. לדעת המחברים, חמאס ביקש לעורר תגובה קטלנית כדי לנצח במלחמה התקשורתית, תוך חשיפת האזרחים שבקרבם הוא מסתתר. חמאס, שחלק מתושבי עזה מערערים על מעמדו ושהותקף אפילו בדוחה ב-9 בספטמבר 2025, נותר בלי מרחב תמרון.

חיזבאללה ערוף ראש. חיזבאללה פתח באש על ישראל כבר למחרת 7 באוקטובר. באותה עת מנה כ-50,000 לוחמים, ולפי ההערכות איבד בין 2,500 ל-4,000 מהם. החל מ-23 בספטמבר 2024 תקפה ישראל יותר מ-1,300 מיעדיו. חסן נסראללה חוסל ב-27 בספטמבר. פיצוץ הביפרים הממולכדים ב-17 בספטמבר 2024 הרג 12 בני אדם ופצע יותר מ-2,800. פיצוץ מכשירי הקשר למחרת הרג 20 ופצע 450. נפילתו של בשאר אל-אסד שללה ממנו את נתיב האספקה שלו. נשיא לבנון, ז׳וזף עאון, דורש כעת את פירוקו מנשקו.

החות׳ים והים האדום. לפי ההערכות, החות׳ים שולטים ב-60 % מאוכלוסיית תימן ומחזיקים לפחות 100,000 לוחמים, החמושים בין היתר בידי איראן. רוב השיגורים שלהם לעבר ישראל מיורטים. הנזק שהם גורמים הוא בעיקר ימי, שכן 12 % מהסחר הימי עובר בים האדום. מצרים מפסידה, לפי ההערכות, כ-800 מיליון דולר בחודש מהכנסות תעלת סואץ. לאחר תקיפות אמריקאיות מסיביות באביב 2025 הגיעה וושינגטון עמם להפסקת אש דו-צדדית. ההסכם הזה אינו מגן על ישראל.

איראן במצוקה. היחסים בין טהרן לישראל התהפכו ב-1979. “מלחמת הצללים” הפכה לישירה באפריל 2024: איראן שיגרה 185 כטב״מים, 110 טילי קרקע-קרקע ו-36 טילי שיוט, ו-99 % מהם יורטו לפי צה״ל. ביוני 2025 תקפו מבצע “עם כלביא” הישראלי ואחריו מבצע “פטיש חצות” האמריקאי את נתנז, פורדו ואיספהאן, עם 14 פצצות GBU-57. “מלחמת 12 הימים” גבתה יותר מאלף הרוגים באיראן ולפחות 28 בישראל. הפנטגון העריך אז שתוכנית הגרעין עוכבה בשנתיים לכל היותר.

האיום האסלאמיסטי, מסוריה ועד האחים המוסלמים

סוריה אחרי אסד. ב-8 בדצמבר 2024 הפילה קואליציה בהובלת היאת תחריר א-שאם את משטרו של בשאר אל-אסד בתוך שנים-עשר יום. המדינה יצאה משלוש-עשרה שנות מלחמת אזרחים, שגבו לפי ההערכות 528,500 הרוגים. 70 % מהאוכלוסייה תלויים בסיוע הומניטרי. המנהיג החדש, אחמד א-שרע, ג׳יהאדיסט לשעבר המציג את עצמו כמי שחזר בו מדרכו, מבטיח את אחדות המדינה. הנייר מטיל ספק ביכולתו לשלוט בגורמים הקיצוניים ביותר בקואליציה שלו. הוא חושש ששלב חדש של חוסר יציבות יעניק לדאעש קרקע פורייה דומה לזו של 2014.

מיעוטים בסכנה. במרץ 2025 גבו מעשי האלימות בחוף העלאווי 1,383 הרוגים, לפי המצפה הסורי לזכויות האדם. ביולי, בסווידא, גבו העימותים בין דרוזים לשבטים בדואים 1,311 הרוגים והותירו 128,000 עקורים. בין הקורבנות, 194 בני אדם הוצאו להורג בלי משפט בידי אנשי כוחות הממשלה. ישראל, שבה חיים 150,000 דרוזים, הפציצה מטרות צבאיות בדמשק. לדעת המחברים, הריכוזיות שדמשק מבקשת להנהיג נראית מוקדמת מדי. אין לשלול הסדר פדרלי, שיותיר את הביטחון בידי המיעוטים המבקשים זאת.

האחים המוסלמים, אסלאמיזם פוליטי טרנס-לאומי. הארגון, שייסד חסן אל-בנא ב-1928, שואף למדינה אסלאמית המתנהלת על פי השריעה, שתושג באמצעות אסלאמיזציה הדרגתית של החברה. בסוף שנות הארבעים מנה יותר מ-500,000 חברים, והתפשט לסוריה, לעיראק ולפלסטין, שם נולד חמאס מפיצול ב-1987. מצרים, רוסיה כבר ב-2003, ערב הסעודית, איחוד האמירויות ובחריין ב-2014, ולאחר מכן ירדן, הוציאו אותו מחוץ לחוק. אוסטריה סיווגה אותו ב-2021. לפי הנייר, על צרפת ועל שאר מדינות אירופה לאסור אותו בתורן ולהכריז עליו כארגון טרור.

הסכנה של חדירה לסוריה. הנייר חושש שהארגון ינצל את אי-הוודאות בסוריה כדי להשיב לעצמו השפעה. הוא עשוי לתמוך בקבוצות חמושות המתנגדות לאיחוד שדמשק מבקשת. טורקיה וקטר, המוצגות כתומכותיו הכספיות העיקריות, עשויות להשפיע על השיקום. לדעת המחברים, הסרת הסנקציות בידי וושינגטון ובריסל מספקת מקור מימון אחר. יש לנצל אותו כדי לבלום את ההשפעה הכלכלית של אנקרה ודוחה.

הדרך לשלום: פתרון פלסטיני ונורמליזציה

תוכניות שאינן מספיקות. לדעת המחברים, החלטה 181, שנותרה אות מתה, מסבירה חלק מהמלחמות שבאו בעקבותיה. תוכנית קהיר ממרץ 2025, בהיקף 53 מיליארד דולר על פני חמש שנים, הפקידה את עזה בידי ועדה ולאחר מכן בידי הרשות הפלסטינית. הנייר דוחה אותה. היא אינה מכריעה את גורלו של חמאס, והרשות הפלסטינית סובלת ממשבר אמון עמוק. ההצעות של אהוד אולמרט ונאסר אל-קידווה, המציעות בין היתר בחירה לכ-70,000 מתנחלים בגדה המערבית, נתקלות באותו מכשול.

התנאים לשלום בר-קיימא. הנייר מציב כתנאי ראשון את השבת כל החטופים. יש להרחיק את חמאס ואת הארגונים שהיו מעורבים ב-7 באוקטובר מכל חיים פוליטיים, ולהגלות את מנהיגיהם. המדינה הפלסטינית צריכה להיות מפורזת. ביטחונה יתבסס על כוח בנוסח יוניפי״ל בגבולותיה ועל קואליציה שתכלול את ארצות הברית ואת המדינות הערביות שנרמלו את יחסיהן עם ישראל. הקואליציה הזאת תנהל את תקופת המעבר עד לבחירות. ההכרה תבוא רק לאחר מכן. לדעת המחברים, הכרה במדינה פלסטינית כשחמאס בשלטון תהיה “פרס לטרור”.

תוכנית טראמפ, בתיקונים. לפי הנייר, התוכנית שהציג דונלד טראמפ עונה על רבים מהתנאים האלה. המחברים מוסיפים לה בית דין מיוחד, בדגם בית הדין של נירנברג, שישפוט את אנשי חמאס. החנינה שהתוכנית מעניקה נראית להם בלתי קבילה מבחינת ישראל. הם דורשים שכל מדינה המשתתפת בשיקום תנרמל קודם לכן את יחסיה עם ישראל. ההכרה של צרפת במדינה פלסטינית ב-22 בספטמבר 2025, בלי להוציא את חמאס במפורש, נתפסה בישראל כבגידה.

להחיות את הנורמליזציה. מצרים ב-1979 וירדן ב-1994 סללו את הדרך. הסכמי אברהם באו בעקבותיהן ב-2020 עם איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, וסודן הודיעה על הסכם ב-2023. המלחמה בעזה הקפיאה את התהליך: ערב הסעודית שוללת כל נורמליזציה בלי מדינה פלסטינית. ובכל זאת, הנייר מזהה פתחים. לבנון מבחינה בשלב זה בין שלום לנורמליזציה. סוריה של אחמד א-שרע שוקלת התקרבות בשלבים, ובראשם הסכם ביטחוני בדגם הסכם הפרדת הכוחות מ-1974 ברמת הגולן.

לנטרל את שלוחות איראן, את תוכנית הגרעין שלה ואת דאעש

לפרק את חיזבאללה מנשקו, לנטרל את החות׳ים. בבחירות המוניציפליות במאי 2025 זכו רשימות אמל-חיזבאללה כבר בסבב הראשון ב-102 מתוך 272 המועצות שעמדו לבחירה בדרום לבנון ובנבטיה. צה״ל מעריך שהשמיד 80 % עד 85 % מיכולת התקיפה של חיזבאללה. הנייר רואה בעדיפות עליונה את מונופול הנשק של המדינה לפני הבחירות לפרלמנט ב-2026, בגיבוי מערבי מתמשך לצבא לבנון. נגד החות׳ים הוא מציע קואליציה בתמיכת ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, תקיפות רחבות היקף וייבוש מקורות המימון שלהם, כולל באמצעות לחץ על עומאן.

עיראק וחימוש המיליציות מחדש. המיליציות השיעיות בעיראק, המאוגדות בארגון הגיוס העממי (אל-חשד א-שעבי), הן “מדינה בתוך מדינה”. ארגון באדר לבדו מונה 20,000 איש. מאוקטובר 2023 עד ינואר 2024 כוונו יותר מ-140 התקפות נגד חיילים אמריקאים או חיילי הקואליציה. איראן ממשיכה לחמש את שלוחותיה: ב-16 ביולי 2025 נתפסו 750 טונות של טילים וכטב״מים שיועדו לחות׳ים. לאורך גבול לבנון, שאורכו כ-400 ק״מ, יש יותר מ-130 נתיבי הברחה. לכן, לפי הנייר, מוקדם להאמין ש”ציר ההתנגדות” נמצא בדעיכה.

להרחיק את איראן מן המועדון הגרעיני. הסכם הגרעין (JCPOA) מ-2015 הגביל את ההעשרה ל-3.67 % ואת המלאי ל-300 קילוגרם, לחמש-עשרה שנים בלבד. ב-12 ביוני 2025 הודיעה סבא״א שאין ביכולתה לקבוע כי התוכנית נועדה “למטרות שלום בלבד”. הנייר ממליץ תחילה על השבת הסנקציות באמצעות מנגנון הסנאפבק, דבר שכבר הושג. לאחר מכן הוא מבקש אמנה ללא הגבלת זמן: הפסקת כל העשרה, השמדת מלאי האורניום והטילים הבליסטיים, ופיקוח בלי התראה מוקדמת בכל אתר צבאי. כל הפרה תביא להתערבות של קואליציה.

לבלום את התחייתו של דאעש. דאעש איבד ב-2019 את הח׳ליפות הפיזית שלו, לאחר יותר מ-13,000 תקיפות של הקואליציה. הוא עדיין מכה, כמו באולם קרוקוס במוסקבה ב-22 במרץ 2024, עם 145 קורבנות, ומשמש השראה ל”זאבים בודדים”. הנייר מבקש להפוך את הסרת הסנקציות על סוריה למנוף: פיקוח על שילובם של 3,500 ג׳יהאדיסטים זרים בצבא, הגנה על המיעוטים, הכשרת יחידות סוריות למאבק בטרור יחד עם האיחוד האירופי, הקמה מחדש של קואליציה ופתיחת ערוצי מודיעין ישירים.

כיצד עיצב 7 באוקטובר מחדש את האזור

בחירות בישראל בצל 7 באוקטובר. הישראלים ילכו לקלפיות ב-27 באוקטובר 2026, בבחירות הראשונות לכנסת מאז המתקפה. לפי הנייר, הוויכוח עוסק באחריותו המיניסטריאלית של בנימין נתניהו, ולא באחריותו האישית. הוא יכול להצביע על הישגים: אחרוני החטופים שוחררו באוקטובר 2025, והוצאת חמאס מרצועת עזה הוכרעה. עם זאת, עזה נותרה בעיה ביטחונית. 7 באוקטובר גם מקשה על הברית של השמאל והמרכז עם המפלגות הערביות, שמחזיקות כ-10 % ממושבי הכנסת.

תוכנית טראמפ מול המכשולים האחרונים. 148 מדינות מכירות במדינת פלסטין. לדעת המחברים, היא לא תקום בלי הסכמת ארצות הברית וישראל. תוכנית השלום של דונלד טראמפ נחלשה בשל המלחמה באיראן, ושני מכשולים עדיין עומדים בדרכה. הראשון ביטחוני: חיזבאללה דוחה את הסכם המסגרת בן 14 הסעיפים שנחתם ב-26 ביוני 2026 בוושינגטון בין ישראל ללבנון, האוסר כל פעולה צבאית על גורמים שאינם מדינתיים. השני הוא פרויקט E1, 3,400 יחידות דיור ממזרח לירושלים שיחצו את הגדה המערבית לשניים.

אזור מטולטל מהמלחמה באיראן. יום השנה השלישי חל בעיצומה של המלחמה באיראן. בתוך כמעט 40 יום ביצעו ישראל וארצות הברית כ-24,000 תקיפות. 440 הקילוגרמים של אורניום מועשר לא אותרו, והמשטר מחזיק מעמד למרות מותו של המנהיג העליון עלי חמינאי. איראן סגרה את מצר הורמוז, שדרכו עברו כ-20 % מהנפט העולמי, ותוקפת בסיסים אמריקאיים באזור. השאלה הפלסטינית יורדת בסדר העדיפויות של מדינות המפרץ. לפי הנייר, חוסר האפקטיביות של “ברית מכה” מ-7 באוגוסט 2026 מעורר תקווה להמשך הסכמי אברהם.

סיכום. לדעת המחברים, העדיפות המיידית היא לסיים את הסכסוך בין ישראל לחמאס ולהגיע לשלום בר-קיימא, באמצעות תוכנית טראמפ בנוסח המתוקן שהם מציעים. הנורמליזציה צריכה להוביל לברית רחבה נגד הטרור האסלאמיסטי, שצרפת תפיק ממנה תועלת. יש לנטרל את “ציר ההתנגדות”. יש להרחיק את איראן מן המועדון הגרעיני באמצעות הסכם מגביל מאוד, שיגובה במידת הצורך בקואליציה צבאית. הנייר מסכם שהדרך למזרח תיכון שליו קיימת.

ההצעות שלנו

הצעה 1. להוציא את האחים המוסלמים מחוץ לחוק בצרפת ובאירופה. בדומה לכמה ממדינות המזרח התיכון, לאסור את הארגון ולהכריז עליו כארגון טרור. למנוע את חדירתו לסוריה.

הצעה 2. להרחיק את חמאס מכל שלטון. להוציא לצמיתות את חמאס ואת ארגוני הטרור של 7 באוקטובר מהממשל ומהחיים הפוליטיים הפלסטיניים, להגלות את מנהיגיהם ופעיליהם, ולהשיג פירוק נשק מלא בפיקוח קואליציה בינלאומית.

הצעה 3. מדינה פלסטינית מפורזת אך מוגנת. להפקיד את מעקב הגבולות בידי מבצע שמירת שלום בדגם יוניפי״ל, ואת הביטחון הפנימי בידי קואליציה שתכלול את ארצות הברית ומדינות ערביות שנרמלו את יחסיהן עם ישראל.

הצעה 4. לנהל מבצע “דה-חמאסיפיקציה”. לתקן את האינדוקטרינציה שחמאס כפה על האוכלוסייה הפלסטינית מאז עלייתו לשלטון ב-2006.

הצעה 5. תקופת מעבר בניהול קואליציה בינלאומית. להרחיק את הרשות הפלסטינית ולהפקיד את הניהול המדיני והשיקום בידי קואליציה, בלי ישראל, סוריה, לבנון, איראן, טורקיה וקטר, עד להקמת מפלגות לא חמושות ולבחירות בפיקוח. תושבי עזה יפונו באופן זמני במהלך השיקום, עם אפשרות לחזור.

הצעה 6. לממן את המדינה הפלסטינית מכלכלת עזה. להבטיח את תקציבי המדינה העתידית ואת ההחזר למדינות המעורבות בשיקום מההכנסות של פעילויות שיפותחו ברצועת עזה מפורזת ומשוקמת.

הצעה 7. להקים בית דין בדגם נירנברג. לשפוט את אנשי חמאס ואת חברי כל ארגון שהיה מעורב בפשעי 7 באוקטובר. בית הדין המיוחד הזה צריך להשלים את תוכנית טראמפ, שהחנינה שבה נראית בלתי קבילה מבחינת ישראל.

הצעה 8. לפרק את אונר״א. להפקיד את ניהול הסיוע ההומניטרי בידי ארגון חדש.

הצעה 9. לקשור את השיקום לנורמליזציה. להגביל את ההשתתפות בשיקום עזה והמדינה הפלסטינית העתידית למדינות שנרמלו מראש את יחסיהן עם ישראל.

הצעה 10. להבטיח את פירוז חיזבאללה. להבטיח בהקדם האפשרי את מונופול הנשק של המדינה הלבנונית לפני הבחירות לפרלמנט ב-2026, לבסס את התמיכה המערבית בצבא לבנון ולעודד פלורליזם פוליטי בלבנון.

הצעה 11. לנטרל את האיום החות׳י. להקים מחדש קואליציה בתמיכת ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, בגיבוי תקיפות רחבות היקף, לייבש את מקורות התמיכה הכספית של החות׳ים, כולל באמצעות צעדים כלפי עומאן, ולדאוג לליווי ספינות ישראליות בידי הצי האמריקאי.

הצעה 12. להסדיר את עתידה של עיראק. להעמיד בפיקוח את המיליציות השיעיות בעיראק, שלוחות של טהרן שחומקות במידה רבה מסמכותה של ממשלת עיראק.

הצעה 13. למנוע מטהרן לחמש מחדש את המיליציות שלה. לנהל אסטרטגיה של בלימה כדי שאיראן תחדל לחמש ולממן את שלוחותיה, בשעה שתפיסות משלוחי הנשק מתרבות.

הצעה 14. להרחיק את איראן מן המועדון הגרעיני. לאחר השבת הסנקציות באמצעות הסנאפבק, לכפות אמנה ללא הגבלת זמן: הפסקת כל העשרה, השמדת מלאי האורניום והטילים הבליסטיים, ופיקוח בלי התראה מוקדמת. כל הפרה תביא להתערבות של קואליציה.

הצעה 15. לבלום את התחייתו של דאעש. להתנות את הסרת הסנקציות על סוריה בשיתוף הפעולה שלה, להגן על המיעוטים, להכשיר יחידות סוריות למאבק בטרור, להקים מחדש קואליציה ולפתוח ערוצי מודיעין ישירים.